הקולנוע אותו הייתי רוצה לעשות הוא הקולנוע אותו הייתי רוצה לראות כצופה - קולנוע קליל, מהנה ואיכותי.

אני מאמין שבהחלט ניתן לעשות בארץ קולנוע שהוא בידור איכותי וטוב ללא השקעה גדולה, ואפשר למשוך יותר צופים לראות קולנוע ישראלי מהנה, קליל ואמין.

 

הסיגנון האהוב עלי הוא מיין-סטרים אמריקאי, והדברים אותם הייתי רוצה לעשות ואליהם אני מכוון הם סרטי מתח, קומדיות ודרמות רומנטיות.

הדוגמאות הן רבות -

"ניקיטה" - (לוק בסון, 1990) סרט מתח, דרמה ואקשן איכותי, אשר נעשה בתקציב נמוך יחסית.

"מוכרים בלבד" (קווין סמית') - סרט עצמאי אמריקאי שנעשה בתקציב אפסי.

כמעט כל סרטיו של אדוארד ברנס - "האחים מקמלן", "מדרכות ניו-יורק", "האחת והיחידה", "סגליות סגולות" - סרטים דרמטיים, קלילים ואיכותיים שנעשו בתקציבים זעומים.

 

דרמה רומנטית אשר מהווה דוגמא קלאסית לסרט טוב ואיכותי בעיני ואשר ניתן גם ניתן לעשות כדוגמתו בארצנו הקטנטונת הוא של הבמאי בן יאנגר - "Prime" או בעברית "פשוט מאוהבת" עם מריל סטריפ ואומה ת'ורמן.

זהו סרט אשר כדוגמתו אני מכוון את העשייה שלי.

 

ואם אתם שואלים איזה במאים משמשים לי השראה? אז לא חסר - סטיבן שפילברג, רוברט זמקיס ("בחזרה לעתיד"), בארי זוננפלד ("גברים בשחור"), אדוארד ברנס ועוד כל מיני שמות עלומים של במאים צעירים - הם חלק מהרשימה. אבל יש שם אחד שקופץ כל פעם לראש -

טוני סקוט המנוח (אחיו של רידלי סקוט). בין סרטיו אפשר למצוא את "אהבה בשחקים" (Top Gun), "ימי הרעם" (טום קרוז), "כוננות מיידית" (Crimson Tide - דנזל וושינגטון, ג'ין הקמן), "אוייב המדינה" (וויל סמית'), "משחק ריגול" (רוברט רדפורד, בראד פיט), "דז'ה וו" (דנזל וושינגטון) ועוד ועוד. כל סרט שלו הוא הרפתקאה ויזואלית אינטנסיבית, מוקפדת ומדוייקת. אבל...איך שלא תסובבו את העניין, הכל מתחיל בסיפור טוב ובתסריט טוב.

 

הרשו לי לחשוב בגדול ולומר - החזון שלי הוא קולנוע קליל ומהנה לקהל רחב אשר יביא יותר ויותר צופים לבתי הקולנוע ויאפשר כמות גדולה יותר של סרטים שתביא לאיכות טובה יותר על המסך הגדול ולתעשייה משגשגת יותר של קולנוע.

אז אני אומר, בואו נעשה סרט...

 

אם אתם שותפים לחזון הזה ולתשוקה הזו אנא צרו קשר או הביעו תמיכתכם.

​

​